סקירת מערכות שלישית – בדיקה לשלילת מומים התפתחותיים

מתי מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת בשבועות ה- 33-30.

הבדיקה, כפי שמפורטת כאן, הינה ייחודית למרפאה של פרופסור ליאת גינדס ומרחיבה את הבדיקה המומלצת על ידי האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה. מטרתה העיקרית של הבדיקה הנה שלילת מומים או בעיות הבאות לידי ביטוי רק בשלב המתקדם של ההיריון.

מה בודקים?

  • גדילת העובר
  • תנועתיות העובר וכמות מי השפיר
  • אברי העובר – בעיקר התפתחות המוח, העיניים, הלב, הכליות והגפיים
  • מיקום השליה ומוצא חבל הטבור

גדילת העובר

נבצע הערכת משקל לעובר (הסבר מפורט בקישור גדילת עובר). אנו נתייחס למשקל שקיבלו על פי עקומות גדילה התואמת את מין העובר, כאשר בנים קצות יותר גדולים מבנות. מתייחסים לאחוזון הגדילה של העובר ולא לאיזה שבוע היריון הוא מתאים. טווח הגדילה התקין נע בין אחוזון 10 לאחוזון 90, והמשקלים עצמם משתנים בכל שבוע היריון כמובן. במהלך בדיקת האולטרסאונד תראי את מיקום העובר שלך על עקומת הגדילה שעל גבי מכשיר האולטרסאונד.

תנועתיות העובר וכמות מי השפיר

במסגרת הבדיקה נדגים תנועות גוף וטונוס שרירים. תוכלי להרגיש את התנועות ולראותן על המסך בו זמנית. בנוסף תיבדק כמות מים השפיר, שהיא חשובה לתנועתיות העובר, להתפתחות השלד והריאות.

אברי העובר או אנטומיה עוברית

נעבור באופן מסודר על כל האיברים של העובר כמו בסקירה השנייה אבל עם דגשים אחרים.
המוח הוא האיבר שעובר הכי הרבה שינויים. החריצים שלו מעמיקים ומשתנים, והוא כולו מקבל צורה אחרת ופרופורציות אחרות. הגולגולת אינה מאפשרת מעבר של גלי קול דרכה ולפיכך מסתירה את המוח. לכן יש לבדוק אותו כאשר אנו מסתכלים דרך תפרי הגולגולת שעדיין פתוחים ודרך המרפסים של הראש (קדמי ואחורי). בשל מורכבות המוח בשלב זה נבחן אותו משלושה מישורים של התבוננות (מלפנים, מהצד ומלמעלה). נבחן את ארובות העיניים והעדשות. נחזור על בדיקת כל אבני הפנים, אך הם לא אמורים להשתנות.
רוב מומי הלב מתגלים בשלבים מוקדמים בהיריון. כעת הלב גדול וברור יותר וניתן שוב לראות את מבנהו באופן ברור. בשלב זה החדר הימני של הלב נעשה דומיננטי יותר (באופן זמני בלבד) ונראה אותו מעט יותר גדול. הצינור העורקי יכול להיראות מעט מפותל. בשלב זה נבדוק אם יש אסימטריה חריגה בין חדרי הלב, או כלי דם שלא גדל מספיק וכדומה. לפירוט בדיקת הלב ראי קישור אקו לב עובר.

נבדוק כי אברי הבטן גדלו באופן תקין. לעיתים הפרעות בניקוז התקין של השתן יבואו לידי ביטוי בשלב זה בהרחבת אגני כליה (ממצא שברוב המקרים חולף באופן עצמוני). לעיתים נדירות נזהה בשלב זה מומי כליה שלא היה ניתן להדגים קודם לכן.
בשלב זה השלד של העובר גדל ומתפתח בהתאם למאפיינים המשפחתיים. במשפחות עם פרטים בעלי קומה נמוכה נראה שגם עצמות הגפיים הן באחוזוני גדילה נמוכים, ואילו במשפחות בעלות פרטים גבהיי קומה העוברים ידגימו עצמות גפיים ארוכות. כאשר הגפיים של העובר קצרות יש להבדיל בין מצב משפחתי תקין לבין תסמונות של גמדות. רוב תסמונות הגמדות כרוכות במומי שלד קשים ומתגלות כבר בסקירת המערכות המוקדמת. תסמונת הגמדות מסוג אכונדרופלזיה יבואו לידי ביטוי רק בשבועות מתקדמים של ההיריון. בתסמונת זו העצמות אינן רק קצרות אלא בעלות צורה שונה, כמו כן ישנם מאפיינים נוספים לתסמונת המודגמים לרוב בבדיקת האולטרסאונד.

מיקום השליה ומוצא חבל הטבור

השליה יכולה להיות ממוקמת בקיר הקדמי, האחורי, הימני, השמאלי, הפונדלי- עליון, או להיות ממוקמת למטה במצב של שליית פתח המכסה את פתח צוואר הרחם. חבל הטבור יוצא באופן תקין מהאזור המרכזי של השליה.

מגבלות הבדיקה

  • איכות הבדיקה תלויה במרחק העובר מהמתמר (החלק שאוחזים ביד ושמים על האזור הנבדק, במקרה זה הבטן או הנרתיק). ככל שעובי דופן הבטן של האם גדול, כך העובר מרוחק מהמתמר ואיכות התמונה שתתקבל תהיה פחות טובה.
  • בדיקת האברים תלויה בתנוחת העובר. לכן כשהעובר פונה לכיוון המתמר תתקבל הדגמה טובה של הלב והפנים, ואילו הדמיה טובה של עמוד השדרה תתקבל כאשר העובר מפנה את גבו למתמר. למזלנו רוב העוברים נעים ומסתובבים תוך כדי הבדיקה.
  • העובר גדול ולכן חלק מאברי גופו יהיו רחוקים מהמתמר ויקשו על ההדמיה. העצמות של העובר מסויידות ועוצרות את גלי הקול. הן עושות צל אקוסטי לכל האיברים שמאחוריהן.

חשוב לדעת: בכל היריון קיים סיכון של 3% למומים מולדים ולהפרעות התפתחות. בדיקת האולטרסאונד אינה יכולה לאתר את כולם, גם אם היא הכי מפורטת ומקצועית שיכולה להיות.

מה מקבלים בסוף הבדיקה?

תקבלי תמונות יפות בדו ממד, תלת ממד ואפילו בארבעה ממדים (במידת האפשר). תקבלי את הקלטת הבדיקה וכן תשובה כתובה מפורטת המיועדת לרופאת הנשים המטפלת בך.

חזרה לבדיקות המבוצעות במרפאה