סקירת מערכות מוקדמת

מתי ואיך מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת בשבועות ה-15-14. בדרך כלל אני מתחילה בגישה בטנית ובמידת הצורך עוברת לבדיקה בגישה נרתיקית. הבדיקה אינה כואבת ומיועדת גם לנשים רגישות במיוחד.
הבדיקה המפורטת כאן הינה ייחודית למרפאה של פרופ' ליאת גינדס ומרחיבה את הבדיקה המומלצת על ידי האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה.

מה בודקים?

1. גדילת העובר
2. תנועתיות העובר וכמות מי השפיר
3. אברי העובר
4. מיקום השליה ומוצא חבל הטבור
5. אורך צוואר הרחם

1. גדילת העובר:

לא ניתן לשקול את העובר במאזניים ולכן המציאו נוסחה שלוקחת בחשבון את היקף הראש, היקף הבטן ואורך עצם הירך של העובר. ברור שהמשקל שהנוסחה מוציאה אינו מדויק אך הוא מספיק טוב על מנת לעזור לנו לאתר עוברים קטנים מדי או גדולים מדי הדורשים התייחסות שונה.

בתשובה תוכלו לראות את המדדים הללו לפי הסימונים המקובלים שלהם:
BPD- המרחק בין הרכות, HC- היקף ראש, AC- היקף בטן, FL – אורך עצם הירך, עצם הפמור.
בבדיקה יתקבלו האורך או ההיקף של האיברים הללו במילימטרים בהתאם לשבוע, במהלך ההריון, בו התבצעה הבדיקה. במידה ואיבר גדל באופן חריג, התייחסות כלפיו היא לא לאיזה שבוע במהלך ההריון הוא מתאים, אלא בכמה סטיות תקן הוא קטן או גדול ביחס לאוכלוסיה.

2. תנועתיות העובר וכמות מי השפיר

יש להדגים תנועות גוף וטונוס שרירים.
הערכת כמות מי השפיר מתבצעת ע"י הסתכלות על העובר וסביבתו. במידה ויש חשד למיעוט או ריבוי מי שפיר ניתן למדוד את כיסי המים בארבע פינות הרחם ולתת הערכה מספרית. בדיקה זו אינה מדויקת והיא משתנה כתלות בתנוחת העובר, הזמן, השתנה של העובר ועוד.

3. בדיקת אברי העובר או אנטומיה עוברית

פירוט האברים הנבדקים:

מוח: מבנה הגולגולת, קו האמצע, סימטריה ורוחב של חדרי המוח, כורואיד פלקסוס, צרבלום (מוחון),ורמיס, ציסטרנה מגנה.
פנים: ארובות עיניים, עדשות, שפתיים, פרופיל, לסתות, אזניים.
לב וריאות: מיקום האיברים בצד הנכון, 4 מדורי לב, מחיצה בין חדרי הלב, 4 מתסמים, מוצא כלי הדם הגדולים (אבי העורקים ועורק הריאה), כניסת הורידים הגדולים ללב (וריד נבוב עליון ותחתון וורידי ריאה), מרקם וגודל הריאות, הקשתות של כלי הדם הגדולים וכלי הדם בבטן העובר כולל הצינור הורידי.
בטן ואגן: סרעפת, גודל ומיקום הקיבה, כיס מרה, כניסת חבל הטבור לבטן, גודל ומראה הכליות ואגני הכליה, שלפוחית שתן ועורקי הטבור, מעי, כבד, איבר מין.
שלד וגפיים: ידיים ורגליים כולל העצמות הארוכות, כפות הידיים כולל מספר האצבעות, עמוד השדרה לכל אורכו.

4. מיקום השליה ומוצא חבל הטבור

השליה יכולה להיות ממוקמת בקיר הקדמי, האחורי, הימני, השמאלי, הפונדלי – עליון, או למטה, באופן המכסה את פתח צוואר הרחם, ואז היא "שליית פתח". אם רק חלק קטן מהשליה מכסה את הצוואר יש סיכוי רב שכאשר הרחם יגדל השליה תתרחק מצוואר הרחם. חבל הטבור יוצא באופן תקין מהאזור המרכזי של השליה.

5. אורך צוואר הרחם

בדיקה זו מדויקת כאשר מבוצעת בגישה נרתיקית. ניתן להסתפק בגישה בטנית כאשר צוואר הרחם ארוך ואין גורמי סיכון ללידה מוקדמת.

מגבלות הבדיקה

• איכות הבדיקה תלויה במרחק העובר מהמתמר (החלק שאוחזים ביד ושמים על האזור הנבדק, במקרה זה הבטן או הנרתיק). ככל שעובי דופן הבטן של האם גדול, כך העובר מרוחק מהמתמר ואיכות התמונה שתתקבל תהיה פחות טובה.

• בדיקת האברים תלויה בתנוחת העובר. לכן כשהעובר פונה לכיוון המתמר תתקבל הדגמה טובה של הלב והפנים, ואילו הדמיה טובה של עמוד השדרה תתקבל כאשר העובר מפנה את גבו למתמר. למזלנו רוב העוברים נעים ומסתובבים תוך כדי הבדיקה.
• יש מקרים בהם לא ניתן להדגים מומים קטנים עקב רזולוציה לא מספקת. העובר עדיין מאוד קטן והמום יתגלה רק בהמשך ההריון.
• בשבועות בהם נערכת הבדיקה רוב אברי העובר נוצרו, אך עדיין לא כולם. הגשר המחבר בין שתי אונות המוח, למשל, רק מתחילת את היווצרותו ומראהו השלם אינו ניתן להדגמה לפני השבוע ה- 18 להריון. המוח קיים אבל עדיין חסר את הכפלים שיתווספו מאוחר יותר, ותאי העצב לא סיימו את נדידתם למקום הנכון. חלק ממומי המוח יתגלו רק בשלבים מאוחרים של ההריון.
• יש מומים המתפתחים בשלבים מאוחרים יותר של ההריון. למשל מומי כליות מסוימים יבואו לידי ביטוי רק בסוף ההיריון, וכן גם חלק ממומי השלד.

חשוב לדעת: בכל היריון קיים סיכון של 3% למומים מולדים ולהפרעות התפתחות. בדיקת האולטרסאונד אינה יכולה לאתר את כולם, גם אם היא הכי מפורטת ומקצועית שיכולה להיות.

מה תקבלי בסוף הבדיקה?

תקבלי תמונות יפות בדו ממד, תלת ממד ואפילו בארבעה ממדים (במידת האפשר). תקבלי את הקלטת הבדיקה וכן תשובה כתובה מפורטת המיועדת לרופאת הנשים המטפלת בך.

חזרה לבדיקות המבוצעות במרפאה