סקירת מערכות טרימסטר שני

מתי ואיך מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת בין שבוע 22 לשבוע 24, אך ניתן לבצעה במרפאתי גם לאחר שבוע 24. בעצם ניתן לבצע סקירת מערכות בכל שבוע היריון, אך לכל תקופה יש יתרונות וחסרונות. סביב אמצע ההיריון זו התקופה האידיאלית להדמיית העובר, הוא כבר מספיק גדול בכדי להבחין בפרטים עדינים, אך לא גדול מידי ולכן אינו מסתיר.

הבדיקה המפורטת כאן הינה ייחודית למרפאה של ד"ר ליאת גינדס ומרחיבה את הבדיקה המומלצת על ידי האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה.

מה בודקים?

  • גדילת העובר
  • תנועתיות העובר וכמות מי השפיר
  • אברי העובר
  • מיקום השליה ומוצא חבל הטבור

גדילת העובר

העובר לא ניתן לשקילה במאזניים ויתקשה להשקל במשקלים המוכרים לנו בשימוש היום יומי. כדי לענות על הצורך לבדוק את משקל העובר, בעודו בבטן אימו, המציאו נוסחה שלוקחת בחשבון את היקף הראש, היקף הבטן ואורך עצם הירך של העובר. המשקל העולה מנוסחה זו אינו מדויק, אבל הוא מספיק טוב כדי לעזור לנו לאתר עוברים קטנים מדי או גדולים מדי, הדורשים התייחסות שונה מעוברים שמשקלם או גודלם ממוצע.

בתשובה תוכלו לראות את המדדים הללו לפי הסימונים המקובלים שלהם:
BPD- המרחק בין הרכות ; HC- היקף ראש; AC- היקף בטן; FL – אורך עצם הירך, עצם הפמור.
בבדיקה יתקבלו האורך או ההיקף של האיברים הללו במילימטרים בהתאם לשבוע, במהלך ההריון, בו התבצעה הבדיקה. במידה ואיבר גדל באופן חריג, התייחסות כלפיו היא לא לאיזה שבוע במהלך ההריון הוא מתאים, אלא בכמה סטיות תקן הוא קטן או גדול ביחס לאוכלוסיה.

תנועתיות העובר וכמות מי השפיר

יש להדגים תנועות גוף וטונוס שרירים של העובר. נעריך את כמות מי השפיר, אשר בעלי חשיבות רבה להתפתחות השלד והריאות של העובר. ריבוי מי שפיר יכול להעיד על תזונה לקויה של האם או סוכרת היריון, ולעיתים קשור במומים בעובר. מיעוט מי שפיר לעומת זאת יכול לנבוע מהפרעה שלייתית או עוברית

בדיקת אברי העובר או אנטומיה עוברית

פירוט האברים הנבדקים:

  • מוח: מבנה הגולגולת, קו האמצע, קורפוס קלוזום, סימטריה ורוחב של חדרי המוח, כורואיד פלקסוס, צרבלום (מוחון), ורמיס, ציסטרנה מגנה, סולקציה.
  • פנים: ארובות עיניים, עדשות, שפתיים, פרופיל, לסתות, אזניים.
  • לב וריאות: מיקום האיברים בצד הנכון, 4 מדורי לב, מחיצה בין חדרי הלב, 4 מתסמים, מוצא כלי הדם הגדולים (אבי העורקים ועורק הריאה), כניסת הורידים הגדולים ללב (וריד נבוב עליון ותחתון וורידי ריאה), מרקם וגודל הריאות, הקשתות של כלי הדם הגדולים וכלי הדם בבטן העובר כולל הדוקטוס הורידי
  • בטן ואגן: סרעפת, גודל ומיקום הקיבה, כיס מרה, כניסת חבל הטבור לבטן, גודל ומראה הכליות ואגני הכליה, שלפוחית שתן ועורקי הטבור, מעי, כבד, איבר מין.
  • שלד וגפיים: ידיים ורגליים כולל העצמות הארוכות. כפות הידיים כולל מספר האצבעות. עמוד השדרה לכל אורכו.

מיקום השליה ומוצא חבל הטבור

השליה יכולה להיות ממוקמת בקיר הקדמי, האחורי, הימני, השמאלי, הפונדלי – עליון, או למטה, באופן המכסה את פתח צוואר הרחם, ואז היא "שליית פתח". חבל הטבור יוצא באופן תקין מהאזור המרכזי של השליה.

מגבלות הבדיקה

  • איכות הבדיקה תלויה במרחק העובר מהמתמר (החלק שאוחזים ביד ושמים על האזור הנבדק, במקרה זה הבטן או הנרתיק). ככל שעובי דופן הבטן של האם גדול, כך העובר מרוחק מהמתמר ואיכות התמונה שתתקבל תהיה פחות טובה.
  • בדיקת האברים תלויה בתנוחת העובר. לכן כשהעובר פונה לכיוון המתמר תתקבל הדגמה טובה של הלב והפנים, ואילו הדמיה טובה של עמוד השדרה תתקבל כאשר העובר מפנה את גבו למתמר. למזלנו רוב העוברים נעים ומסתובבים תוך כדי הבדיקה.
  • אברי העובר קיימים אך לא סיימו את התפתחותם. רקמת המוח מתחילה להתפתל אך עדיין רוב המוח חלק וללא קפלים. תאי העצב לא סיימו את נדידתם למקום הנכון, ולפיכך חלק ממומי המוח עדיין לא ניתנים לגילוי בשלב זה ויתגלו רק בשלבים מאוחרים של ההיריון.
  • יש מומים המתפתחים בשלבים מאוחרים יותר של ההריון. למשל מומי כליות מסוימים יבואו לידי ביטוי רק בסוף ההיריון, וכן גם חלק ממומי השלד.
  • חשוב לדעת: בכל היריון קיים סיכון של 3% למומים מולדים ולהפרעות התפתחות. בדיקת האולטרסאונד אינה יכולה לאתר את כולם, גם אם היא הכי מפורטת ומקצועית שיכולה להיות.

מה מקבלים בסוף הבדיקה?

תקבלי תמונות יפות בדו ממד, תלת ממד ואפילו בארבעה ממדים (במידת האפשר). תקבלי את הקלטת הבדיקה וכן תשובה כתובה מפורטת המיועדת לרופאת הנשים המטפלת בך.

חזרה לבדיקות המבוצעות במרפאה